שאלה: האם מותר לקרוא לאבא בשמו הפרטי, והאם מותר לקרוא לחבר ששמו כשם האב בשמו הפרטי?
תשובה: אסור לבן לקרוא לאביו או לאמו בשמם, וכגון שקוראים לאביו שמואל, אסור לו לקרותו "שמואל" אלא קוראו "אבא". ודין זה נפסק בפירוש בגמרא. שאדם צריך להתיירא כשמזכיר שם אביו או שם אמו משום כבודם, בדומה למה שהוא מתיירא כשהוא מזכיר את שמו של השם יתברך.
ורבינו הרמב"ם הוסיף, שאפילו לקרוא לאחרים ששמם כשם אביו אסור, וכגון שיש לו חבר ששמו כשם אביו שמואל, אסור לו לקרוא לחבירו בשם שמואל. אלא יקרא לחבירו באיזה כנוי שיש לו, וכגון, שאם שמו שמואל, ויש שקוראים אותו שמוליק, יוכל לקרוא לחבירו בכינוי זה, אבל בשמו המלא "שמואל", לא יקרא לו. ויש לדין זה של הרמב"ם סימוכין בש"ס, ודבריו הובאו להלכה. אולם המנהג בזה הוא לכאורה שלא כדברי הרמב"ם, שהכל נוהגים להקל לקרוא לחבר ששמו כשם האב בשמו, ולא חוששים בזה לפגיעה בכבוד האב.
ובאמת שמדברי הרמב"ם במקום אחר נלמד, שדין זה אינו שייך לגבי כל שם, שכן בתשובה כתב הרמב"ם, שדין זה הינו דווקא בשם "פלאי", כלומר שם מיוחד שאינו נפוץ, שאז אסור לקרוא לחבירו בשמו כאשר שמו כשם אביו, וכגון ששם אביו מתושלח, או בועז, שהם שמות שאינם נפוצים, וכך הוא גם שם חבירו, אסור לו לקרוא את חבירו בשם "מתושלח". והיינו אפילו שלא בפני אביו. אבל בשם שאינו פלאי, לא אסור, אלא לקרוא לחבירו בשמו בפני אביו. וכגון, ששם אביו שמואל, ושם חבירו שמואל, הרי שמותר לו לקרוא לחבירו שמואל, אלא אם היה הדבר בפני אביו, שאז אין זה ממדת דרך ארץ לקרוא לחבירו ששמו כשם אביו, בפני אביו.
ומי ששואלים אותו מה שם אביו, לא יענה מיד את שם אביו, אלא בתוספת תואר כבוד, כגון, אבי פלוני. או יאמר, אבא שלי, פלוני. וכיוצא בזה. ומרן הרב שליט"א הורה, שכאשר שואלים אדם מה שם אביו, יוכל לומר בלחש, "אבי", או "אב שלי", ואז יאמר את שמו בקול רם.
ולסיכום: אם שם אביו ושם חבירו שווים, אז אסור לקרות לחבירו בשם אביו, אם הדבר הוא בפני אביו, אבל שלא בפני אביו מותר, אלא אם כן השם הוא פלאי כגון מתושלח, שאז אף שלא בפני אביו, אסור.
ולא ישיב אדם לשאלה מה שם אביו או אמו, אלא בתוספת תואר כבוד, כגון אבא שלי, פלוני.