כוונת החוק היא למנוע ממעסיק פגיעה בעובד העומד על זכויותיו, אם חושב העובד שמעסיקו קיפח אותו הוא רשאי לתבוע את זכויותיו מבלי לחשוש מפיטורים.
המקרה שלפנינו עוסק באיש מכירות שניתן לו רכב צמוד והיה רשאי לעשות שימוש פרטי ברכב. לרוע מזלו של העובד באחת מנסיעותיו הפרטיות פגע העובד ברכב שהיה לפניו ונגרם נזק לנתבעת בסך של אלפיים וחמש מאות ₪. את הסכום הזה החליט המעסיק לנקות ממכסת דמי ההבראה להם היה זכאי העובד. העובד עתר לביה"ד כנגד הקיזוז. כשבועיים לאחר שהגיש את תביעתו להשבת הכספים שקוזזו פוטר העובד. הפעם תבע העובד את מעסיקיו על הפרת חוק הגנת השכר ופיטורים שלא כדין.
בפסק הדין קבע השופט כי פיטוריו של עובד כסנקציה על כך שהגיש תביעה כנגד מעסיקו פסולים מכל וכל. פיטורים כאלה נגועים בהפרת זכות יסוד של המתדיין למיצוי הדין בערכאות ובפגיעה מהותית בה וכמוה כפגיעה בחופש ההתארגנות של העובדים.
בית הדין מדגיש בפסק דינו כי בתי המשפט אינם יכולים להקל ראש בתופעה לפיה פניה של עובד לתשלום שכר עבודה תוביל לפיטוריו. בית הדין פסק כנגד הנתבעת תשלום של שלושה חודשי שכר כפיצוי על פיטורי העובד שלא כדין.