יום שישי האחרון היה יום חוויה להרבה סבים וסבתות להגיע לראות מקרוב כיצד מתחנכים נכדיהם במערכת חינוך ייחודית. המסגרת היא מסגרת חינוכית בצור הדסה, בי"ס קרוב, עדיין לא מבנה מפואר אלא שורת יבילים שהעין תרתע מהם להכניס בהם נכדים וזאטוטים. ואם מילים מוכרות, אזי הנה מה שנמצא באתר של בית הספר על בית הספר.
בית הספר "קרוב" הינו בית חינוך המחבר בין גישה השראתית ויצירתית לחינוך לבין עולם המסורת והיצירה היהודי לאורך הדורות ולסביבה ולטבע. לומדים בו יחד ילדים על הרצף בין דתיים, מסורתיים וחילוניים, כאשר תוכנית הלימודים מכוונת ליצירת חווית למידה משמעותית וקשובה, המבוססת על ראייה רחבה של האדם הכוללת את עולם הרוח היהודי כחלק חיוני מדמותו של הילד היהודי הגדל בארץ. לבית הספר הגעתי בזכות נכדתי רוני, שהביאה אותי יחד עם עוד הרבה סבים וסבתות לראות וליהנות מכל רגע.
הגענו לתפילת הבוקר של התלמידים הדתיים בבית הספר, ישבו שם תלמידים מי שנראה לי כרב והוא מורה בלבד בבית הספר, מכל העדות ומכל הזרמים, אשכנזים, ספרדים, תימנים ולכולם היה החבל הקושר בינם לבין חבריהם. נוסח התפילה והפיוטים כללו כל נוסח מוכר. אז ישיר בפיוט מזרחי, אדון עולם בלחן אשכנזי, קבלת שבת בלחן ירושלמי... וכן הלאה. והכל בקול רך, נעים, עדין, בזמרה נכנסת ללב.
במפגש הבא, המפגש הכיתתי, מצאנו מורה עם חיוך וסבלנות אין קץ, שפה עשירה, אוירה ייחודית, וגם הרבה השראה לדרך לימוד נכונה. פשוט תענוג מלבב לעיניים, רחש נעים באוזניים והלב פשוט מתפעם בודאי ממי שחווה פעם רעש כיתתי מסגנון אחר....
אור היא ביקשה מהתלמידים. ואלו האירו כאבוקה על הסביבה בלהטיהם ובקסמם החם והרך. בתנועת ידיים יסבירו ובעיניים בורקות יבהירו לכל שאלה שהגיעה אליהם. ידע וערכים לא חסרים שם בשבט הזה מה שהביא אותי לשדר באמצע השיעור מסרונים לבתי הסקרנית.
וגם כדי שלא ישעמם לסבים מטירת צבי או אלה שהגיעו מהקריות ליד העיר חיפה הובאה גם פעילות יצירתית, בית ספר יצירתי- לא?! להעניק להם חוויה צרופה. ציפורה נאמן, גוזרת נייר בעיצוב. משהו משהו. הרצאה, פעולה וגם..
לא שכחנו, כיד המסורת הטובה של הנכדים ביום הסבבתא הוא לארגן לסבים והסבתות ארוחת בוקר מפנקת. גם זה היה, בנוסף לכיבוד עשיר שהוכן בחניית בית המורים.
אכן, יום חינוך וערכים. צריך להטמיע, חובה להפיץ בכל מערכת חינוך. כל הכבוד
בתמונה: התלמידים מתפליים. שימו לב לכיסויי הראש