נתינת ההרשאה לרב למכירת החמץ
מנהג ישראל מקדמת דנא, לתת הרשאה לרב העיר, רב הקהילה וכדומה, למכירת החמץ לגוי לפני הפסח.
לדעת הגרי"ש אלישיב ניתן לבצע את ההרשאה בשיחה טלפונית, וכן דעת הגר"נ קרליץ, שהוסיף כי ניתן גם לשלוח שליח לביצוע ההרשאה; אכן, בשו"ת דברי־מלכיאל כתב שאין ראוי לשלוח שליח, אלא כל אחד יחתום בעצמו על כתב ההרשאה אצל הרב, והוסיף כי שטרי ההרשאה הנמסרים לגוי יחד עם שטר המכירה, משמשים כהוכחה - הנדרשת מצד דיני הקנין - לזהות המוכרים.
ונהוג לערוך 'קנין' על הרשאה זו כדי 'לחזקהּ', הגם שמן הדין אין צורך בכך (ראה רמב"ם מכירה ה, יא-יג ושו"ע חו"מ קפב, א), וכך נהג הגרי"י קניבסקי, אולם החזון־איש לא נהג כן.
לדעת הגרי"ש אלישיב ניתן לבצע את ההרשאה בשיחה טלפונית, וכן דעת הגר"נ קרליץ, שהוסיף כי ניתן גם לשלוח שליח לביצוע ההרשאה; אכן, בשו"ת דברי־מלכיאל כתב שאין ראוי לשלוח שליח, אלא כל אחד יחתום בעצמו על כתב ההרשאה אצל הרב, והוסיף כי שטרי ההרשאה הנמסרים לגוי יחד עם שטר המכירה, משמשים כהוכחה - הנדרשת מצד דיני הקנין - לזהות המוכרים.
ונהוג לערוך 'קנין' על הרשאה זו כדי 'לחזקהּ', הגם שמן הדין אין צורך בכך (ראה רמב"ם מכירה ה, יא-יג ושו"ע חו"מ קפב, א), וכך נהג הגרי"י קניבסקי, אולם החזון־איש לא נהג כן.
[מתוך ביאורים ומוספים למשנה ברורה מהדורת 'דרשו', תמח, 47]