שני הסכמים פוליטיים התגלגלו לי השבוע בראש. הסכם הבית היהודי וכניסת חבריה לקואליציה החרדית של משה אבוטבול, והסכם מוקדם יותר, ברית שיתוף הפעולה בין אבוטבול ומאיר בלעיש סגן ראש העיר.
שנה וחצי אחרי חתימת הסכם הקואליציוני בין הבית היהודי ואבוטבול עדיין לא מטפלים בשינוי התדמית לעיר. שלוש שנים אחרי הארכת ברית שיתוף הפעולה בין בלעיש ואבוטבול לא הוקמה מחלקת התיירות.
נתחיל דווקא מההסכם השני זה של ברית שיתוף הפעולה הנצחי בין אבוטבול לבין מאיר בלעיש. מאיר בלעיש שכבר כנראה למוד ניסיון מקדנציה קודמת ובעקבות חץ פנימי בתוך הקואליציה וחוסר שביעות רצון מתפקודו כממונה שפע נאלץ לוותר על התיק החשוב הזה. את מקומו תפס תיק חדש- תיק התיירות. שלוש שנים חלפו מאז קמה הקואליציה או נחתם ההסכם הקואליציוני השני ותראו לי מה ואיזה פעילות קיים מאיר מאיר בלעיש בתחום התיק הזה. אנו מדווחים על עיר ללא אלימות, תיק תחת חסותו, אנו מדווחים על אירועים , תיק שבאחריותו. תיק תיירות? אין. אין אפילו מילה אחת. אם אבוטבול מתהדר בתוספת חדשה שיש לתוארו כראש העיר, אזי בלעיש יכול להשיל מעליו את אחת מהחליפות שתכנן לעטוף בהם את גופו בהתייצבו לבחירות לקדנציה שלישית. תיירות אפס.
ואין מה לעשות בתחום הזה? יש ויש. במים אלה מטיילים אלפי ישראלים באיזור. רובם נסעו דרך כביש 38 או חזרו לביתם לכיוון כביש מס' 1 דרך בית שמש. ראו אולי עוד כמה נקודות היסטוריות חשובות, תל בית שמש, מושבת הר טוב, משטרת בית שמש, האקדמיה למשטרה ובית מורשת השוטרים. כן ל חסרים אתרים מפתים להיכנס אליהם, בית ג'מל, דיר רפאת ועוד. לא היה קורה שום אסון, אם עיריית בית שמש, אם מחלקת התיירות, אם הממונה על התיירות, היה יוזם דוכן, דוכנון, במקומות בולטים להסביר מעט על הסביבה. ובדרך אגב להאיר מעט על התדמית השלילית של העיר בעיני הישראלי הממוצע. למה בדרך אגב? כעיקר, להפיץ, להסביר, לנסות להאיר באור זרקורים את הנקודות החיוביות הקיימות בסביבה הגיאוגרפית, ההיסטורית, האנתרופולוגית.
רק לשם השוואה בנקודה זו, שימו לב מה עשתה המועצה השכנה שלנו, מועצת מטה יהודה. עם כל הצרות שלה היא אינה שוכחת את מיקומה החשוב בגיאוגרפיה של האיזור. היא פרסמה שורה של המלצות לביקורים באתרים בסביבה. מה בית שמש? המינימום היה להציב דוכן עם דף הסבר על תל בית שמש... ואו אפילו לשקול טיפוח של התל לפני החגים. דרישה קצת מוגזמת.
ומבלעיש לבית היהודי. שני חברי הבית היהודי הצטרפו לקואליציה כאשר אחד הסעיפים היה הקצבת תקציב לשינוי תדמית של העיר בעיני התושב הישראלי הממוצע. איך עושים זאת? בהסברה. איך עושים הסברה? או בפניה אישית או ניצול רגעים או מעמדות להיות שם. פירוש- לעמוד לפני ההזדמנויות הנקרות בדרך להציג מה שלא מגיע לידיעת התושבים. וזה הרגע הוא חול המועד סוכות או בכלל בכל ימי החג. כאשר עם ישראל נודד צפונה נגבה וימה ויוצא לטייל בשפלת יהודה או בואכה בהרי ירושלים לכיוון פארקי היערות הקיימים, זו ההזדמנות להציג בפניו את אבן השמש הבוהקת שלנו.
אז מה קרה? שכחתם? לא מעוניינים? לא מצליחים? שאולי יש בעיות שאנו לא יודעים עליהם. הנה לכם נקודת מפגש, השקה בין שני רצונות, של שתי מפלגות, הבית היהודי ודור אחר דרשו, קיבלו, ולא מיישמים.
נסכם: פספסנו הזדמנות. אלא שלא נסתמה הגולל עדיין, והזדמנויות יהיו עוד. מתי? בחג הנוכה, אוו אולי בחג האביב. לא מאוחר לתקן...
תמונה: מבקרים בעתיקות בית ג'וברין